מכונות ההכרה - מחשבות גם על חינוך ומחקר ביקורתי

  הדיונים על מה לעשות במערכת החינוך עם בינה מלאכותית בכלל ובינה מלאכותית יוצרת בפרט מציפים את הרשת ואת השיח המקצועי והפופולרי. בדרך כלל, השיח נוטה להיות או דטרמינסטי, כלומר כזה שמניח גרף התקדמות והשפעה ברור של הטכנולוגיה החדשה, או נלהב, כזה שרואה את היתרונות הגדולים של הכלים הטכנולוגיים החדשים. בעשר השנים האחרונות אפשר להגדיר את מה שאני עושה כחוקר ביקורתי של טכנולוגיה חינוכית - critical edtech . מה שהעמדה והפעילות הזו איפשרה לי היא לראות את התמונה הרחבה של טכנולוגיות דיגיטליות בחינוך: ברמה  היסטורית, מה קרה עם טכנולוגיות קודמות כשהן פגשו את מערכת החינוך, מה השתנה, במה השתמשו, מה הצליח, מה נכשל ואיך השפיע אם בכלל. ברמה האנליטית, המבט של חוקר ביקורתי של טכנולוגיה חינוכית איפשר לי להתבונן על ההקשרים שמתוכם מפותחים ומשווקים כלים טכנו-חינוכיים, את האופן שבו הם מוצגים ואת הרעיונות התרבותיים, החברתיים, הכלכליים והפוליטיים שקשורים ומוטמעים בהם. השיעורים הללו מאפשרים להתבונן על נקודת הזמן הנוכחית באופן רחב יותר הלוקח בחשבון היבטים שונים, שחקנים שונים והשפעות שונות. לאור זאת, השאלה מה מערכת החינ